| Chapter 1 |
1 | דבר־יהוה אשר היה
אל־צפניה בן־כושי
בן־גדליה בן־אמריה
בן־חזקיה בימי
יאשיהו בן־אמון
מלך יהודה׃
|
|
2 | אסף אסף כל מעל
פני האדמה
נאם־יהוה׃
|
|
3 | אסף אדם ובהמה אסף
עוף־השמים ודגי
הים והמכשלות
את־הרשעים והכרתי
את־האדם מעל פני
האדמה נאם־יהוה׃
|
|
4 | ונטיתי ידי
על־יהודה ועל
כל־יושבי ירושלם
והכרתי מן־המקום
הזה את־שאר הבעל
את־שם הכמרים
עם־הכהנים׃
|
|
5 | ואת־המשתחוים
על־הגגות לצבא
השמים
ואת־המשתחוים
הנשבעים ליהוה
והנשבעים במלכם׃
|
|
6 | ואת־הנסוגים מאחרי
יהוה ואשר לא־בקשו
את־יהוה ולא
דרשהו׃
|
|
7 | הס מפני אדני יהוה
כי קרוב יום יהוה
כי־הכין יהוה זבח
הקדיש קראיו׃
|
|
8 | והיה ביום זבח
יהוה ופקדתי
על־השרים ועל־בני
המלך ועל
כל־הלבשים מלבוש
נכרי׃
|
|
9 | ופקדתי על
כל־הדולג על־המפתן
ביום ההוא הממלאים
בית אדניהם חמס
ומרמה׃
|
|
10 | והיה ביום ההוא
נאם־יהוה קול צעקה
משער הדגים ויללה
מן־המשנה ושבר
גדול מהגבעות׃
|
|
11 | הילילו ישבי המכתש
כי נדמה כל־עם
כנען נכרתו
כל־נטילי כסף׃
|
|
12 | והיה בעת ההיא
אחפש את־ירושלם
בנרות ופקדתי
על־האנשים הקפאים
על־שמריהם האמרים
בלבבם לא־ייטיב
יהוה ולא ירע׃
|
|
13 | והיה חילם למשסה
ובתיהם לשממה ובנו
בתים ולא ישבו
ונטעו כרמים ולא
ישתו את־יינם׃
|
|
14 | קרוב יום־יהוה
הגדול קרוב ומהר
מאד קול יום יהוה
מר צרח שם גבור׃
|
|
15 | יום עברה היום
ההוא יום צרה
ומצוקה יום שאה
ומשואה יום חשך
ואפלה יום ענן
וערפל׃
|
|
16 | יום שופר ותרועה
על הערים הבצרות
ועל הפנות הגבהות׃
|
|
17 | והצרתי לאדם והלכו
כעורים כי ליהוה
חטאו ושפך דמם
כעפר ולחמם
כגללים׃
|
|
18 | גם־כספם גם־זהבם
לא־יוכל להצילם
ביום עברת יהוה
ובאש קנאתו תאכל
כל־הארץ כי־כלה
אך־נבהלה יעשה את
כל־ישבי הארץ׃
|
|