| Chapter 46 |
1 | אשר היה דבר־יהוה
אל־ירמיהו הנביא
על־הגוים׃
|
|
2 | למצרים על־חיל
פרעה נכו מלך
מצרים אשר־היה
על־נהר־פרת בכרכמש
אשר הכה נבוכדראצר
מלך בבל בשנת
הרביעית ליהויקים
בן־יאשיהו מלך
יהודה׃
|
|
3 | ערכו מגן וצנה
וגשו למלחמה׃
|
|
4 | אסרו הסוסים ועלו
הפרשים והתיצבו
בכובעים מרקו
הרמחים לבשו
הסרינת׃
|
|
5 | מדוע ראיתי המה
חתים נסגים אחור
וגבוריהם יכתו
ומנוס נסו ולא
הפנו מגור מסביב
נאם־יהוה׃
|
|
6 | אל־ינוס הקל
ואל־ימלט הגבור
צפונה על־יד
נהר־פרת כשלו
ונפלו׃
|
|
7 | מי־זה כיאר יעלה
כנהרות יתגעשו
מימיו׃
|
|
8 | מצרים כיאר יעלה
וכנהרות יתגעשו
מים ויאמר אעלה
אכסה־ארץ אבידה
עיר וישבי בה׃
|
|
9 | עלו הסוסים
והתהללו הרכב
ויצאו הגבורים כוש
ופוט תפשי מגן
ולודים תפשי דרכי
קשת׃
|
|
10 | והיום ההוא לאדני
יהוה צבאות יום
נקמה להנקם מצריו
ואכלה חרב ושבעה
ורותה מדמם כי זבח
לאדני יהוה צבאות
בארץ צפון
אל־נהר־פרת׃
|
|
11 | עלי גלעד וקחי צרי
בתולת בת־מצרים
לשוא הרביתי רפאות
תעלה אין לך׃
|
|
12 | שמעו גוים קלונך
וצוחתך מלאה הארץ
כי־גבור בגבור
כשלו יחדיו נפלו
שניהם׃
|
|
13 | הדבר אשר דבר יהוה
אל־ירמיהו הנביא
לבוא נבוכדראצר
מלך בבל להכות
את־ארץ מצרים׃
|
|
14 | הגידו במצרים
והשמיעו במגדול
והשמיעו בנף
ובתחפנחס אמרו
התיצב והכן לך
כי־אכלה חרב
סביביך׃
|
|
15 | מדוע נסחף אביריך
לא עמד כי יהוה
הדפו׃
|
|
16 | הרבה כושל גם־נפל
איש אל־רעהו
ויאמרו קומה ונשבה
אל־עמנו ואל־ ארץ
מולדתנו מפני חרב
היונה׃
|
|
17 | קראו שם פרעה
מלך־מצרים שאון
העביר המועד׃
|
|
18 | חי־אני נאם־המלך
יהוה צבאות שמו כי
כתבור בהרים
וככרמל בים יבוא׃
|
|
19 | כלי גולה עשי לך
יושבת בת־מצרים
כי־נף לשמה תהיה
ונצתה מאין יושב׃
|
|
20 | עגלה יפה־פיה
מצרים קרץ מצפון
בא בא׃
|
|
21 | גם־שכריה בקרבה
כעגלי מרבק
כי־גם־המה הפנו
נסו יחדיו לא עמדו
כי יום אידם בא
עליהם עת פקדתם׃
|
|
22 | קולה כנחש ילך
כי־בחיל ילכו
ובקרדמות באו לה
כחטבי עצים׃
|
|
23 | כרתו יערה
נאם־יהוה כי לא
יחקר כי רבו מארבה
ואין להם מספר׃
|
|
24 | הבישה בת־מצרים
נתנה ביד עם־צפון׃
|
|
25 | אמר יהוה צבאות
אלהי ישראל הנני
פוקד אל־אמון מנא
ועל־פרעה ועל־
מצרים ועל־אלהיה
ועל־מלכיה
ועל־פרעה ועל
הבטחים בו׃
|
|
26 | ונתתים ביד מבקשי
נפשם וביד
נבוכדראצר מלך־בבל
וביד־עבדיו
ואחרי־כן תשכן
כימי־קדם
נאם־יהוה׃
|
|
27 | ואתה אל־תירא עבדי
יעקב ואל־תחת
ישראל כי הנני
מושעך מרחוק ואת־
זרעך מארץ שבים
ושב יעקוב ושקט
ושאנן ואין מחריד׃
|
|
28 | אתה אל־תירא עבדי
יעקב נאם־יהוה כי
אתך אני כי אעשה
כלה בכל־ הגוים
אשר הדחתיך שמה
ואתך לא־אעשה כלה
ויסרתיך למשפט
ונקה לא אנקך׃
|
|