| Chapter 20 |
1 | וישמע פשחור
בן־אמר הכהן
והוא־פקיד נגיד
בבית יהוה
את־ירמיהו נבא
את־הדברים האלה׃
|
|
2 | ויכה פשחור את
ירמיהו הנביא ויתן
אתו על־המהפכת אשר
בשער בנימן העליון
אשר בבית יהוה׃
|
|
3 | ויהי ממחרת ויצא
פשחור את־ירמיהו
מן־המהפכת ויאמר
אליו ירמיהו לא
פשחור קרא יהוה
שמך כי אם־מגור
מסביב׃
|
|
4 | כי כה אמר יהוה
הנני נתנך למגור
לך ולכל־אהביך
ונפלו בחרב איביהם
ועיניך ראות
ואת־כל־יהודה אתן
ביד מלך־בבל והגלם
בבלה והכם בחרב׃
|
|
5 | ונתתי את־כל־חסן
העיר הזאת
ואת־כל־יגיעה
ואת־כל־יקרה ואת
כל־ אוצרות מלכי
יהודה אתן ביד
איביהם ובזזום
ולקחום והביאום
בבלה׃
|
|
6 | ואתה פשחור וכל
ישבי ביתך תלכו
בשבי ובבל תבוא
ושם תמות ושם תקבר
אתה וכל־אהביך
אשר־נבאת להם
בשקר׃
|
|
7 | פתיתני יהוה ואפת
חזקתני ותוכל
הייתי לשחוק
כל־היום כלה לעג
לי׃
|
|
8 | כי־מדי אדבר אזעק
חמס ושד אקרא
כי־היה דבר־יהוה
לי לחרפה ולקלס
כל־היום׃
|
|
9 | ואמרתי לא־אזכרנו
ולא־אדבר עוד בשמו
והיה בלבי כאש
בערת עצר בעצמתי
ונלאיתי כלכל ולא
אוכל׃
|
|
10 | כי שמעתי דבת רבים
מגור מסביב הגידו
ונגידנו כל אנוש
שלומי שמרי צלעי
אולי יפתה ונוכלה
לו ונקחה נקמתנו
ממנו׃
|
|
11 | ויהוה אותי כגבור
עריץ על־כן רדפי
יכשלו ולא יכלו
בשו מאד כי־ לא
השכילו כלמת עולם
לא תשכח׃
|
|
12 | ויהוה צבאות בחן
צדיק ראה כליות
ולב אראה נקמתך
מהם כי אליך גליתי
את־ריבי׃
|
|
13 | שירו ליהוה הללו
את־יהוה כי הציל
את־נפש אביון מיד
מרעים׃
|
|
14 | ארור היום אשר
ילדתי בו יום
אשר־ילדתני אמי
אל־יהי ברוך׃
|
|
15 | ארור האיש אשר בשר
את־אבי לאמר
ילד־לך בן זכר שמח
שמחהו׃
|
|
16 | והיה האיש ההוא
כערים אשר־הפך
יהוה ולא נחם ושמע
זעקה בבקר ותרועה
בעת צהרים׃
|
|
17 | אשר לא־מותתני
מרחם ותהי־לי אמי
קברי ורחמה הרת
עולם׃
|
|
18 | למה זה מרחם יצאתי
לראות עמל ויגון
ויכלו בבשת ימי׃
|
|