| Chapter 24 |
1 | הנה יהוה בוקק
הארץ ובולקה ועוה
פניה והפיץ ישביה׃
|
|
2 | והיה כעם ככהן
כעבד כאדניו כשפחה
כגברתה כקונה
כמוכר כמלוה כלוה
כנשה כאשר נשא בו׃
|
|
3 | הבוק תבוק הארץ
והבוז תבוז כי
יהוה דבר את־הדבר
הזה׃
|
|
4 | אבלה נבלה הארץ
אמללה נבלה תבל
אמללו מרום
עם־הארץ׃
|
|
5 | והארץ חנפה תחת
ישביה כי־עברו
תורת חלפו חק הפרו
ברית עולם׃
|
|
6 | על־כן אלה אכלה
ארץ ויאשמו ישבי
בה על־כן חרו ישבי
ארץ ונשאר אנוש
מזער׃
|
|
7 | אבל תירוש
אמללה־גפן נאנחו
כל־שמחי־לב׃
|
|
8 | שבת משוש תפים חדל
שאון עליזים שבת
משוש כנור׃
|
|
9 | בשיר לא ישתו־יין
ימר שכר לשתיו׃
|
|
10 | נשברה קרית־תהו
סגר כל־בית מבוא׃
|
|
11 | צוחה על־היין
בחוצות ערבה
כל־שמחה גלה משוש
הארץ׃
|
|
12 | נשאר בעיר שמה
ושאיה יכת־שער׃
|
|
13 | כי כה יהיה בקרב
הארץ בתוך העמים
כנקף זית כעוללת
אם־כלה בציר׃
|
|
14 | המה ישאו קולם
ירנו בגאון יהוה
צהלו מים׃
|
|
15 | על־כן בארים כבדו
יהוה באיי הים שם
יהוה אלהי ישראל׃
|
|
16 | מכנף הארץ זמרת
שמענו צבי לצדיק
ואמר רזי־לי
רזי־לי אוי לי
בגדים בגדו ובגד
בוגדים בגדו׃
|
|
17 | פחד ופחת ופח עליך
יושב הארץ׃
|
|
18 | והיה הנס מקול
הפחד יפל אל־הפחת
והעולה מתוך הפחת
ילכד בפח כי־
ארבות ממרום נפתחו
וירעשו מוסדי ארץ׃
|
|
19 | רעה התרעעה הארץ
פור התפוררה ארץ
מוט התמוטטה ארץ׃
|
|
20 | נוע תנוע ארץ
כשכור והתנודדה
כמלונה וכבד עליה
פשעה ונפלה ולא־
תסיף קום׃
|
|
21 | והיה ביום ההוא
יפקד יהוה על־צבא
המרום במרום
ועל־מלכי האדמה
על־האדמה׃
|
|
22 | ואספו אספה אסיר
על־בור וסגרו
על־מסגר ומרב ימים
יפקדו׃
|
|
23 | וחפרה הלבנה ובושה
החמה כי־מלך יהוה
צבאות בהר ציון
ובירושלם ונגד
זקניו כבוד׃
|
|