| Chapter 22 |
1 | משא גיא חזיון
מה־לך אפוא
כי־עלית כלך
לגגות׃
|
|
2 | תשאות מלאה עיר
הומיה קריה עליזה
חלליך לא חללי־חרב
ולא מתי מלחמה׃
|
|
3 | כל־קציניך
נדדו־יחד מקשת
אסרו כל־נמצאיך
אסרו יחדו מרחוק
ברחו׃
|
|
4 | על־כן אמרתי שעו
מני אמרר בבכי
אל־תאיצו לנחמני
על־שד בת־עמי׃
|
|
5 | כי יום מהומה
ומבוסה ומבוכה
לאדני יהוה צבאות
בגיא חזיון מקרקר
קר ושוע אל־ההר׃
|
|
6 | ועילם נשא אשפה
ברכב אדם פרשים
וקיר ערה מגן׃
|
|
7 | ויהי מבחר־עמקיך
מלאו רכב והפרשים
שת שתו השערה׃
|
|
8 | ויגל את מסך יהודה
ותבט ביום ההוא
אל־נשק בית היער׃
|
|
9 | ואת בקיעי עיר־דוד
ראיתם כי־רבו
ותקבצו את־מי
הברכה התחתונה׃
|
|
10 | ואת־בתי ירושלם
ספרתם ותתצו הבתים
לבצר החומה׃
|
|
11 | ומקוה עשיתם בין
החמתים למי הברכה
הישנה ולא הבטתם
אל־עשיה ויצרה
מרחוק לא ראיתם׃
|
|
12 | ויקרא אדני יהוה
צבאות ביום ההוא
לבכי ולמספד
ולקרחה ולחגר שק׃
|
|
13 | והנה ששון ושמחה
הרג בקר ושחט צאן
אכל בשר ושתות יין
אכול ושתו כי מחר
נמות׃
|
|
14 | ונגלה באזני יהוה
צבאות אם־יכפר
העון הזה לכם
עד־תמתון אמר אדני
יהוה צבאות׃
|
|
15 | כה אמר אדני יהוה
צבאות לך־בא
אל־הסכן הזה
על־שבנא אשר על־
הבית׃
|
|
16 | מה־לך פה ומי לך
פה כי־חצבת לך פה
קבר חצבי מרום
קברו חקקי בסלע
משכן לו׃
|
|
17 | הנה יהוה מטלטלך
טלטלה גבר ועטך
עטה׃
|
|
18 | צנוף יצנפך צנפה
כדור אל־ארץ רחבת
ידים שמה תמות
ושמה מרכבות כבודך
קלון בית אדניך׃
|
|
19 | והדפתיך ממצבך
וממעמדך יהרסך׃
|
|
20 | והיה ביום ההוא
וקראתי לעבדי
לאליקים
בן־חלקיהו׃
|
|
21 | והלבשתיו כתנתך
ואבנטך אחזקנו
וממשלתך אתן בידו
והיה לאב ליושב
ירושלם ולבית
יהודה׃
|
|
22 | ונתתי מפתח
בית־דוד על־שכמו
ופתח ואין סגר
וסגר ואין פתח׃
|
|
23 | ותקעתיו יתד במקום
נאמן והיה לכסא
כבוד לבית אביו׃
|
|
24 | ותלו עליו כל כבוד
בית־אביו הצאצאים
והצפעות כל כלי
הקטן מכלי האגנות
ועד כל־כלי
הנבלים׃
|
|
25 | ביום ההוא נאם
יהוה צבאות תמוש
היתד התקועה במקום
נאמן ונגדעה ונפלה
ונכרת המשא
אשר־עליה כי יהוה
דבר׃
|
|