| Chapter 36 |
1 | |
2 | כתר־לי זעיר ואחוך
כי עוד לאלוה
מלים׃
|
|
3 | אשא דעי למרחוק
ולפעלי אתן־צדק׃
|
|
4 | כי־אמנם לא־שקר
מלי תמים דעות
עמך׃
|
|
5 | הן־אל כביר ולא
ימאס כביר כח לב׃
|
|
6 | לא־יחיה רשע ומשפט
עניים יתן׃
|
|
7 | לא־יגרע מצדיק
עיניו ואת־מלכים
לכסא וישיבם לנצח
ויגבהו׃
|
|
8 | ואם־אסורים בזקים
ילכדון בחבלי־עני׃
|
|
9 | ויגד להם פעלם
ופשעיהם כי
יתגברו׃
|
|
10 | ויגל אזנם למוסר
ויאמר כי־ישבון
מאון׃
|
|
11 | אם־ישמעו ויעבדו
יכלו ימיהם בטוב
ושניהם בנעימים׃
|
|
12 | ואם־לא ישמעו בשלח
יעברו ויגועו
בבלי־דעת׃
|
|
13 | וחנפי־לב ישימו אף
לא ישועו כי אסרם׃
|
|
14 | תמת בנער נפשם
וחיתם בקדשים׃
|
|
15 | יחלץ עני בעניו
ויגל בלחץ אזנם׃
|
|
16 | ואף הסיתך מפי־צר
רחב לא־מוצק תחתיה
ונחת שלחנך מלא
דשן׃
|
|
17 | ודין־רשע מלאת דין
ומשפט יתמכו׃
|
|
18 | כי־חמה פן־יסיתך
בספק ורב־כפר
אל־יטך׃
|
|
19 | היערך שועך לא בצר
וכל מאמצי־כח׃
|
|
20 | אל־תשאף הלילה
לעלות עמים תחתם׃
|
|
21 | השמר אל־תפן
אל־און כי־על־זה
בחרת מעני׃
|
|
22 | הן־אל ישגיב בכחו
מי כמהו מורה׃
|
|
23 | מי־פקד עליו דרכו
ומי־אמר פעלת
עולה׃
|
|
24 | זכר כי־תשגיא פעלו
אשר שררו אנשים׃
|
|
25 | כל־אדם חזו־בו
אנוש יביט מרחוק׃
|
|
26 | הן־אל שגיא ולא
נדע מספר שניו
ולא־חקר׃
|
|
27 | כי יגרע נטפי־מים
יזקו מטר לאדו׃
|
|
28 | אשר־יזלו שחקים
ירעפו עלי אדם רב׃
|
|
29 | אף אם־יבין
מפרשי־עב תשאות
סכתו׃
|
|
30 | הן־פרש עליו אורו
ושרשי הים כסה׃
|
|
31 | כי־בם ידין עמים
יתן־אכל למכביר׃
|
|
32 | על־כפים כסה־אור
ויצו עליה במפגיע׃
|
|
33 | יגיד עליו רעו
מקנה אף על־עולה׃
|
|