| Chapter 12 |
1 | וילך רחבעם שכם כי
שכם בא כל־ישראל
להמליך אתו׃
|
|
2 | ויהי כשמע ירבעם
בן־נבט והוא עודנו
במצרים אשר ברח
מפני המלך שלמה
וישב ירבעם
במצרים׃
|
|
3 | וישלחו ויקראו־לו
ויבאו ירבעם
וכל־קהל ישראל
וידברו אל־רחבעם
לאמר׃
|
|
4 | אביך הקשה את־עלנו
ואתה עתה הקל
מעבדת אביך הקשה
ומעלו הכבד אשר־
נתן עלינו ונעבדך׃
|
|
5 | ויאמר אליהם לכו
עד שלשה ימים
ושובו אלי וילכו
העם׃
|
|
6 | ויועץ המלך רחבעם
את־הזקנים אשר־היו
עמדים את־פני שלמה
אביו בהיתו חי
לאמר איך אתם
נועצים להשיב
את־העם־הזה דבר׃
|
|
7 | וידבר אליו לאמר
אם־היום תהיה־עבד
לעם הזה ועבדתם
ועניתם ודברת
אליהם דברים טובים
והיו לך עבדים
כל־הימים׃
|
|
8 | ויעזב את־עצת
הזקנים אשר יעצהו
ויועץ את־הילדים
אשר גדלו אתו אשר
העמדים לפניו׃
|
|
9 | ויאמר אליהם מה
אתם נועצים ונשיב
דבר את־העם הזה
אשר דברו אלי לאמר
הקל מן־העל
אשר־נתן אביך
עלינו׃
|
|
10 | וידברו אליו
הילדים אשר גדלו
אתו לאמר כה־תאמר
לעם הזה אשר דברו
אליך לאמר אביך
הכביד את־עלנו
ואתה הקל מעלינו
כה תדבר אליהם
קטני עבה ממתני
אבי׃
|
|
11 | ועתה אבי העמיס
עליכם על כבד ואני
אוסיף על־עלכם אבי
יסר אתכם בשוטים
ואני איסר אתכם
בעקרבים׃
|
|
12 | ויבו ירבעם
וכל־העם אל־רחבעם
ביום השלישי כאשר
דבר המלך לאמר
שובו אלי ביום
השלישי׃
|
|
13 | ויען המלך את־העם
קשה ויעזב את־עצת
הזקנים אשר יעצהו׃
|
|
14 | וידבר אליהם כעצת
הילדים לאמר אבי
הכביד את־עלכם
ואני אסיף על־
עלכם אבי יסר אתכם
בשוטים ואני איסר
אתכם בעקרבים׃
|
|
15 | ולא־שמע המלך
אל־העם כי־היתה
סבה מעם יהוה למען
הקים את־דברו אשר
דבר יהוה ביד אחיה
השילני אל־ירבעם
בן־נבט׃
|
|
16 | וירא כל־ישראל כי
לא־שמע המלך אליהם
וישבו העם את־המלך
דבר לאמר מה־לנו
חלק בדוד ולא־נחלה
בבן־ישי לאהליך
ישראל עתה ראה
ביתך דוד וילך
ישראל לאהליו׃
|
|
17 | ובני ישראל הישבים
בערי יהודה וימלך
עליהם רחבעם׃
|
|
18 | וישלח המלך רחבעם
את־אדרם אשר
על־המס וירגמו
כל־ישראל בו אבן
וימת והמלך רחבעם
התאמץ לעלות
במרכבה לנוס
ירושלם׃
|
|
19 | ויפשעו ישראל בבית
דוד עד היום הזה׃
|
|
20 | ויהי כשמע
כל־ישראל כי־שב
ירבעם וישלחו
ויקראו אתו
אל־העדה וימליכו
אתו על־כל־ישראל
לא היה אחרי
בית־דוד זולתי
שבט־יהודה לבדו׃
|
|
21 | ויבאו רחבעם
ירושלם ויקהל
את־כל־בית יהודה
ואת־שבט בנימן מאה
ושמנים אלף בחור
עשה מלחמה להלחם
עם־בית ישראל
להשיב את־המלוכה
לרחבעם בן־שלמה׃
|
|
22 | ויהי דבר האלהים
אל־שמעיה
איש־האלהים לאמר׃
|
|
23 | אמר אל־רחבעם
בן־שלמה מלך יהודה
ואל־כל־בית יהודה
ובנימין ויתר העם
לאמר׃
|
|
24 | כה אמר יהוה
לא־תעלו
ולא־תלחמון
עם־אחיכם
בני־ישראל שובו
איש לביתו כי מאתי
נהיה הדבר הזה
וישמעו את־דבר
יהוה וישבו ללכת
כדבר יהוה׃
|
|
25 | ויבן ירבעם את־שכם
בהר אפרים וישב בה
ויצא משם ויבן
את־פנואל׃
|
|
26 | ויאמר ירבעם בלבו
עתה תשוב הממלכה
לבית דוד׃
|
|
27 | אם־יעלה העם הזה
לעשות זבחים
בבית־יהוה בירושלם
ושב לב העם הזה
אל־אדניהם
אל־רחבעם מלך
יהודה והרגני ושבו
אל־רחבעם
מלך־יהודה׃
|
|
28 | ויועץ המלך ויעש
שני עגלי זהב
ויאמר אלהם רב־לכם
מעלות ירושלם הנה
אלהיך ישראל אשר
העלוך מארץ מצרים׃
|
|
29 | וישם את־האחד
בבית־אל ואת־האחד
נתן בדן׃
|
|
30 | ויהי הדבר הזה
לחטאת וילכו העם
לפני האחד עד־דן׃
|
|
31 | ויעש את־בית במות
ויעש כהנים מקצות
העם אשר לא־היו
מבני לוי׃
|
|
32 | ויעש ירבעם חג
בחדש השמיני
בחמשה־עשר יום
לחדש כחג אשר
ביהודה ויעל
על־המזבח כן עשה
בבית־אל לזבח
לעגלים אשר־עשה
והעמיד בבית אל
את־כהני הבמות אשר
עשה׃
|
|
33 | ויעל על־המזבח
אשר־עשה בבית־אל
בחמשה עשר יום
בחדש השמיני בחדש
אשר־בדא מלבד ויעש
חג לבני ישראל
ויעל על־המזבח
להקטיר׃
|
|