| Chapter 12 |
1 | וישלח יהוה את־נתן
אל־דוד ויבא אליו
ויאמר לו שני
אנשים היו בעיר
אחת אחד עשיר ואחד
ראש׃
|
|
2 | לעשיר היה צאן
ובקר הרבה מאד׃
|
|
3 | ולרש אין־כל כי
אם־כבשה אחת קטנה
אשר קנה ויחיה
ותגדל עמו ועם־
בניו יחדו מפתו
תאכל ומכסו תשתה
ובחיקו תשכב
ותהי־לו כבת׃
|
|
4 | ויבא הלך לאיש
העשיר ויחמל לקחת
מצאנו ומבקרו
לעשות לארח הבא־לו
ויקח את־כבשת האיש
הראש ויעשה לאיש
הבא אליו׃
|
|
5 | ויחר־אף דוד באיש
מאד ויאמר אל־נתן
חי־יהוה כי בן־מות
האיש העשה זאת׃
|
|
6 | ואת־הכבשה ישלם
ארבעתים עקב אשר
עשה את־הדבר הזה
ועל אשר לא־ חמל׃
|
|
7 | ויאמר נתן אל־דוד
אתה האיש כה־אמר
יהוה אלהי ישראל
אנכי משחתיך למלך
על־ישראל ואנכי
הצלתיך מיד שאול׃
|
|
8 | ואתנה לך את־בית
אדניך ואת־נשי
אדניך בחיקך ואתנה
לך את־בית ישראל
ויהודה ואם־מעט
ואספה לך כהנה
וכהנה׃
|
|
9 | מדוע בזית את־דבר
יהוה לעשות הרע
בעינו את אוריה
החתי הכית בחרב
ואת־אשתו לקחת לך
לאשה ואתו הרגת
בחרב בני עמון׃
|
|
10 | ועתה לא־תסור חרב
מביתך עד־עולם עקב
כי בזתני ותקח
את־אשת אוריה החתי
להיות לך לאשה׃
|
|
11 | כה אמר יהוה הנני
מקים עליך רעה
מביתך ולקחתי
את־נשיך לעיניך
ונתתי לרעיך ושכב
עם־נשיך לעיני
השמש הזאת׃
|
|
12 | כי אתה עשית בסתר
ואני אעשה את־הדבר
הזה נגד כל־ישראל
ונגד השמש׃
|
|
13 | ויאמר דוד אל־נתן
חטאתי ליהוה ויאמר
נתן אל־דוד
גם־יהוה העביר
חטאתך לא תמות׃
|
|
14 | אפס כי־נאץ נאצת
את־איבי יהוה בדבר
הזה גם הבן הילוד
לך מות ימות׃
|
|
15 | וילך נתן אל־ביתו
ויגף יהוה את־הילד
אשר ילדה
אשת־אוריה לדוד
ויאנש׃
|
|
16 | ויבקש דוד
את־האלהים בעד
הנער ויצם דוד צום
ובא ולן ושכב
ארצה׃
|
|
17 | ויקמו זקני ביתו
עליו להקימו
מן־הארץ ולא אבה
ולא־ברא אתם לחם׃
|
|
18 | ויהי ביום השביעי
וימת הילד ויראו
עבדי דוד להגיד לו
כי־מת הילד כי
אמרו הנה בהיות
הילד חי דברנו
אליו ולא־שמע
בקולנו ואיך נאמר
אליו מת הילד ועשה
רעה׃
|
|
19 | וירא דוד כי עבדיו
מתלחשים ויבן דוד
כי מת הילד ויאמר
דוד אל־ עבדיו המת
הילד ויאמרו מת׃
|
|
20 | ויקם דוד מהארץ
וירחץ ויסך ויחלף
שמלתו ויבא
בית־יהוה וישתחו
ויבא אל־ביתו
וישאל וישימו לו
לחם ויאכל׃
|
|
21 | ויאמרו עבדיו אליו
מה־הדבר הזה אשר
עשיתה בעבור הילד
חי צמת ותבך וכאשר
מת הילד קמת ותאכל
לחם׃
|
|
22 | ויאמר בעוד הילד
חי צמתי ואבכה כי
אמרתי מי יודע
יחנני יהוה וחי
הילד׃
|
|
23 | ועתה מת למה זה
אני צם האוכל
להשיבו עוד אני
הלך אליו והוא לא־
ישוב אלי׃
|
|
24 | וינחם דוד את
בת־שבע אשתו ויבא
אליה וישכב עמה
ותלד בן ויקרא
את־שמו שלמה ויהוה
אהבו׃
|
|
25 | וישלח ביד נתן
הנביא ויקרא
את־שמו ידידיה
בעבור יהוה׃
|
|
26 | וילחם יואב ברבת
בני עמון וילכד
את־עיר המלוכה׃
|
|
27 | וישלח יואב מלאכים
אל־דוד ויאמר
נלחמתי ברבה
גם־לכדתי את־עיר
המים׃
|
|
28 | ועתה אסף את־יתר
העם וחנה על־העיר
ולכדה פן־אלכד אני
את־העיר ונקרא שמי
עליה׃
|
|
29 | ויאסף דוד
את־כל־העם וילך
רבתה וילחם בה
וילכדה׃
|
|
30 | ויקח את־עטרת־מלכם
מעל ראשו ומשקלה
ככר זהב ואבן יקרה
ותהי על־ ראש דוד
ושלל העיר הוציא
הרבה מאד׃
|
|
31 | ואת־העם אשר־בה
הוציא וישם במגרה
ובחרצי הברזל
ובמגזרת הברזל
והעביר אותם במלכן
וכן יעשה לכל ערי
בני־עמון וישב דוד
וכל־העם ירושלם׃
|
|