| Chapter 22 |
1 | וילך דוד משם
וימלט אל־מערת
עדלם וישמעו אחיו
וכל־בית אביו
וירדו אליו שמה׃
|
|
2 | ויתקבצו אליו
כל־איש מצוק
וכל־איש אשר־לו
נשא וכל־איש
מר־נפש ויהי עליהם
לשר ויהיו עמו
כארבע מאות איש׃
|
|
3 | וילך דוד משם מצפה
מואב ויאמר אל־מלך
מואב יצא־נא אבי
ואמי אתכם עד אשר
אדע מה־יעשה־לי
אלהים׃
|
|
4 | וינחם את־פני מלך
מואב וישבו עמו
כל־ימי היות־דוד
במצודה׃
|
|
5 | ויאמר גד הנביא
אל־דוד לא תשב
במצודה לך ובאת־לך
ארץ יהודה וילך
דוד ויבא יער חרת׃
|
|
6 | וישמע שאול כי
נודע דוד ואנשים
אשר אתו ושאול
יושב בגבעה תחת־
האשל ברמה וחניתו
בידו וכל־עבדיו
נצבים עליו׃
|
|
7 | ויאמר שאול לעבדיו
הנצבים עליו
שמעו־נא בני ימיני
גם־לכלכם יתן
בן־ישי שדות
וכרמים לכלכם ישים
שרי אלפים ושרי
מאות׃
|
|
8 | כי קשרתם כלכם עלי
ואין־גלה את־אזני
בכרת־בני
עם־בן־ישי ואין־
חלה מכם עלי וגלה
את־אזני כי הקים
בני את־עבדי עלי
לארב כיום הזה׃
|
|
9 | ויען דאג האדמי
והוא נצב
על־עבדי־שאול
ויאמר ראיתי
את־בן־ישי בא נבה
אל־אחימלך
בן־אחטוב׃
|
|
10 | וישאל־לו ביהוה
וצידה נתן לו ואת
חרב גלית הפלשתי
נתן לו׃
|
|
11 | וישלח המלך לקרא
את־אחימלך
בן־אחיטוב הכהן
ואת כל־בית אביו
הכהנים אשר בנב
ויבאו כלם
אל־המלך׃
|
|
12 | ויאמר שאול שמע־נא
בן־אחיטוב ויאמר
הנני אדני׃
|
|
13 | ויאמר אלו שאול
למה קשרתם עלי אתה
ובן־ישי בתתך לו
לחם וחרב ושאול לו
באלהים לקום אלי
לארב כיום הזה׃
|
|
14 | ויען אחימלך
את־המלך ויאמר ומי
בכל־עבדיך כדוד
נאמן וחתן המלך
וסר אל־משמעתך
ונכבד בביתך׃
|
|
15 | היום החלתי
לשאול־לו באלהים
חלילה לי אל־ישם
המלך בעבדו דבר
בכל־בית אבי כי
לא־ידע עבדך
בכל־זאת דבר קטן
או גדול׃
|
|
16 | ויאמר המלך מות
תמות אחימלך אתה
וכל־בית אביך׃
|
|
17 | ויאמר המלך לרצים
הנצבים עליו סבו
והמיתו כהני יהוה
כי גם־ידם עם־דוד
וכי ידעו כי־ברח
הוא ולא גלו
את־אזנו ולא־אבו
עבדי המלך לשלח
את־ידם לפגע בכהני
יהוה׃
|
|
18 | ויאמר המלך לדויג
סב אתה ופגע
בכהנים ויסב דויג
האדמי ויפגע־ הוא
בכהנים וימת ביום
ההוא שמנים וחמשה
איש נשא אפוד בד׃
|
|
19 | ואת נב עיר־הכהנים
הכה לפי־חרב מאיש
ועד־אשה מעולל
ועד־יונק ושור
וחמור ושה
לפי־חרב׃
|
|
20 | וימלט בן־אחד
לאחימלך בן־אחטוב
ושמו אביתר ויברח
אחרי דוד׃
|
|
21 | ויגד אביתר לדוד
כי הרג שאול את
כהני יהוה׃
|
|
22 | ויאמר דוד לאביתר
ידעתי ביום ההוא
כי־שם דויג האדמי
כי־הגד יגיד לשאול
אנכי סבתי בכל־נפש
בית אביך׃
|
|
23 | שבה אתי אל־תירא
כי אשר־יבקש
את־נפשי יבקש
את־נפשך כי־משמרת
אתה עמדי׃
|
|