| Chapter 3 |
1 | ותאמר לה נעמי
חמותה בתי הלא
אבקש־לך מנוח אשר
ייטב־לך׃
|
|
2 | ועתה הלא בעז
מדעתנו אשר היית
את־נערותיו
הנה־הוא זרה
את־גרן השערים
הלילה׃
|
|
3 | ורחצת וסכת ושמת
שמלתך עליך וירדתי
הגרן אל־תודעי
לאיש עד כלתו לאכל
ולשתות׃
|
|
4 | ויהי בשכבו וידעת
את־המקום אשר
ישכב־שם ובאת
וגלית מרגלתיו
ושכבתי והוא יגיד
לך את אשר תעשין׃
|
|
5 | ותאמר אליה כל
אשר־תאמרי אעשה׃
|
|
6 | ותרד הגרן ותעש
ככל אשר־צותה
חמותה׃
|
|
7 | ויאכל בעז וישת
וייטב לבו ויבא
לשכב בקצה הערמה
ותבא בלט ותגל
מרגלתיו ותשכב׃
|
|
8 | ויהי בחצי הלילה
ויחרד האיש וילפת
והנה אשה שכבת
מרגלתיו׃
|
|
9 | ויאמר מי־את ותאמר
אנכי רות אמתך
ופרשת כנפך
על־אמתך כי גאל
אתה׃
|
|
10 | ויאמר ברוכה את
ליהוה בתי היטבת
חסדך האחרון
מן־הראשון לבלתי־
לכת אחרי הבחורים
אם־דל ואם־עשיר׃
|
|
11 | ועתה בתי אל־תיראי
כל אשר־תאמרי
אעשה־לך כי יודע
כל־שער עמי כי אשת
חיל את׃
|
|
12 | ועתה כי אמנם כי
אם גאל אנכי וגם
יש גאל קרוב ממני׃
|
|
13 | ליני הלילה והיה
בבקר אם־יגאלך טוב
יגאל ואם־לא יחפץ
לגאלך וגאלתיך
אנכי חי־יהוה שכבי
עד־הבקר׃
|
|
14 | ותשכב מרגלתו
עד־הבקר ותקם
בטרום יכיר איש
את־רעהו ויאמר אל־
יודע כי־באה האשה
הגרן׃
|
|
15 | ויאמר הבי המטפחת
אשר־עליך ואחזי־בה
ותאחז בה וימד
שש־שערים וישת
עליה ויבא העיר׃
|
|
16 | ותבוא אל־חמותה
ותאמר מי־את בתי
ותגד־לה את כל־אשר
עשה־לה האיש׃
|
|
17 | ותאמר שש־השערים
האלה נתן לי כי
אמר אל־תבואי ריקם
אל־חמותך׃
|
|
18 | ותאמר שבי בתי עד
אשר תדעין איך יפל
דבר כי לא ישקט
האיש כי־אם־ כלה
הדבר היום׃
|
|