| Chapter 9 |
1 | ויאמר יהוה אל־משה
בא אל־פרעה ודברת
אליו כה־אמר יהוה
אלהי העברים שלח
את־עמי ויעבדני׃
|
|
2 | כי אם־מאן אתה
לשלח ועודך מחזיק
בם׃
|
|
3 | הנה יד־יהוה הויה
במקנך אשר בשדה
בסוסים בחמרים
בגמלים בבקר ובצאן
דבר כבד מאד׃
|
|
4 | והפלה יהוה בין
מקנה ישראל ובין
מקנה מצרים ולא
ימות מכל־לבני
ישראל דבר׃
|
|
5 | וישם יהוה מועד
לאמר מחר יעשה
יהוה הדבר הזה
בארץ׃
|
|
6 | ויעש יהוה את־הדבר
הזה ממחרת וימת כל
מקנה מצרים וממקנה
בני־ ישראל לא־מת
אחד׃
|
|
7 | וישלח פרעה והנה
לא־מת ממקנה ישראל
עד־אחד ויכבד לב
פרעה ולא שלח
את־העם׃
|
|
8 | ויאמר יהוה אל־משה
ואל־אהרן קחו לכם
מלא חפניכם פיח
כבשן וזרקו משה
השמימה לעיני
פרעה׃
|
|
9 | והיה לאבק על
כל־ארץ מצרים והיה
על־האדם ועל־הבהמה
לשחין פרח אבעבעת
בכל־ארץ מצרים׃
|
|
10 | ויקחו את־פיח
הכבשן ויעמדו לפני
פרעה ויזרק אתו
משה השמימה ויהי
שחין אבעבעת פרח
באדם ובבהמה׃
|
|
11 | ולא־יכלו החרטמים
לעמד לפני משה
מפני השחין כי־היה
השחין בחרטמם
ובכל־מצרים׃
|
|
12 | ויחזק יהוה את־לב
פרעה ולא שמע אלהם
כאשר דבר יהוה
אל־משה׃
|
|
13 | ויאמר יהוה אל־משה
השכם בבקר והתיצב
לפני פרעה ואמרת
אליו כה־ אמר יהוה
אלהי העברים שלח
את־עמי ויעבדני׃
|
|
14 | כי בפעם הזאת אני
שלח את־כל־מגפתי
אל־לבך ובעבדיך
ובעמך בעבור תדע
כי אין כמני
בכל־הארץ׃
|
|
15 | כי עתה שלחתי
את־ידי ואך אותך
ואת־עמך בדבר
ותכחד מן־הארץ׃
|
|
16 | ואולם בעבור זאת
העמדתיך בעבור
הראתך את־כחי
ולמען ספר שמי
בכל־ הארץ׃
|
|
17 | עודך מסתולל בעמי
לבלתי שלחם׃
|
|
18 | הנני ממטיר כעת
מחר ברד כבד מאד
אשר לא־היה כמהו
במצרים למן־ היום
הוסדה ועד־עתה׃
|
|
19 | ועתה שלח העז
את־מקנך ואת
כל־אשר לך בשדה
כל־האדם והבהמה
אשר־ ימצא בשדה
ולא יאסף הביתה
וירד עלהם הברד
ומתו׃
|
|
20 | הירא את־דבר יהוה
מעבדי פרעה הניס
את־עבדיו
ואת־מקנהו אל־
הבתים׃
|
|
21 | ואשר לא־שם לבו
אל־דבר יהוה ויעזב
את־עבדיו
ואת־מקנהו בשדה׃
|
|
22 | ויאמר יהוה אל־משה
נטה את־ידך
על־השמים ויהי ברד
בכל־ארץ מצרים
על־האדם ועל־הבהמה
ועל כל־עשב השדה
בארץ מצרים׃
|
|
23 | ויט משה את־מטהו
על־השמים ויהוה
נתן קלת וברד
ותהלך אש ארצה
וימטר יהוה ברד
על־ארץ מצרים׃
|
|
24 | ויהי ברד ואש
מתלקחת בתוך הברד
כבד מאד אשר
לא־היה כמהו בכל־
ארץ מצרים מאז
היתה לגוי׃
|
|
25 | ויך הברד בכל־ארץ
מצרים את כל־אשר
בשדה מאדם
ועד־בהמה ואת כל־
עשב השדה הכה הברד
ואת־כל־עץ השדה
שבר׃
|
|
26 | רק בארץ גשן
אשר־שם בני ישראל
לא היה ברד׃
|
|
27 | וישלח פרעה ויקרא
למשה ולאהרן ויאמר
אלהם חטאתי הפעם
יהוה הצדיק ואני
ועמי הרשעים׃
|
|
28 | העתירו אל־יהוה
ורב מהית קלת
אלהים וברד ואשלחה
אתכם ולא תספון
לעמד׃
|
|
29 | ויאמר אליו משה
כצאתי את־העיר
אפרש את־כפי
אל־יהוה הקלות
יחדלון והברד לא
יהיה־עוד למען תדע
כי ליהוה הארץ׃
|
|
30 | ואתה ועבדיך ידעתי
כי טרם תיראון
מפני יהוה אלהים׃
|
|
31 | והפשתה והשערה
נכתה כי השערה
אביב והפשתה גבעל׃
|
|
32 | והחטה והכסמת לא
נכו כי אפילת הנה׃
|
|
33 | ויצא משה מעם פרעה
את־העיר ויפרש
כפיו אל־יהוה
ויחדלו הקלות
והברד ומטר לא־נתך
ארצה׃
|
|
34 | וירא פרעה כי־חדל
המטר והברד והקלת
ויסף לחטא ויכבד
לבו הוא ועבדיו׃
|
|
35 | ויחזק לב פרעה ולא
שלח את־בני ישראל
כאשר דבר יהוה
ביד־משה׃
|
|